המדובר היה בשתי עתירות המכוונות נגד האיסור הגורף שמנהיגים בתי חולים ברחבי הארץ במהלך חג הפסח על הכנסת חמץ או מזון אחר שאינו ארוז באריזה סגורה שעל גביה חותמת כשרות לפסח (פרט לירקות ופירות טריים) לשטחי בית החולים. בג"ץ (מפי השופט פוגלמן ובהסכמת השופט גרוסקופף, בניגוד לדעתו החולקת של השופט הנדל) קיבל את העתירות ופסק כי:
האיסור על הכנסת דברי חמץ בפסח לא נקבע בהחלטה של משרד הבריאות, אלא הוטל על ידי מרבית בתי החולים בארץ בעקבות דרישה של הרבנות הראשית. האיסור הגורף על הכנסת מזון שהוא לא ירקות ופירות טריים או מזון ארוז הנושא תווית כשרות לפסח במהלך חג הפסח פוגע בזכויות יסוד לאוטונומיה של הפרט ולחופש מדת. האיסור פוגע בכבוד המטופל ובהכרה בזכותו להגדרה עצמית ולמימוש בחירותיו והעדפותיו. בהינתן הנסיבות המובילות בדרך כלל לאשפוז בבית חולים, ונוכח מאפייני מתכונת האשפוז, אשר במסגרתה חדרו של המטופל הוא מרחב המחייה האישי היחידי העומד לרשותו, נקבע כי עוצמת הפגיעה בזכויות אלו היא ניכרת.
לא קיימת הסמכה ברורה ומפורשת בדין המקנה לבתי החולים סמכות לפגוע בזכויות חוקתיות אלו. החלופה שהציע משרד הבריאות שלפיה יוקמו בבתי החולים מתחמים חיצוניים לבנייני האשפוז, שבהם יוכלו באי בית החולים לצרוך מזון שאינו מסופק על ידי בתי החולים לקתה בעמימות רבה ולא ברור שהיא ניתנת ליישום בחלק מבתי החולים, וכי מכל מקום מתחמי החמץ אינם מצמצמים את הפגיעה בזכויות המטופלים, שרבים מהם ממילא סובלים ממצב רפואי המקשה עליהם לקום ממיטתם, לא כל שכן להתנייד מחוץ לבניין האשפוז. הצעות למתווים שיאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים, מבלי לפגוע בזכותו של מאושפז המעוניין בכך לצרוך מזון אחר בדלת אמותיו לא התקבלו על ידי המשיבים ולכן לא ניתנה לגביהן הכרעה, אך לא נסגרה הדרך לפני יישומן. בחינת החלופות האפשריות לא מוצתה, תוך שנדרשת הכרה בצורך להגיע לאיזונים שיאפשרו דו קיום בחברה רב גונית כזו הקיימת במדינת ישראל.
המאבטחים המועסקים על ידי בתי החולים במהלך חג הפסח אינם רשאים לחפש מזון בכלים של באי בית החולים ואינם רשאים לתפוס כל דבר מזון שהיה ברשות אדם שנכנס לבית החולים או להגביל את תנועתם החופשית של מבקרים בבית החולים בשל החזקת מזון לשם תכלית זו. המאבטחים לא רשאים לפנות אל באי בית החולים בכל הערה, הנחיה או הסבת תשומת לב בנוגע להכנסת מזון לבית החולים במהלך חג הפסח, נוכח פערי הכוחות המובנים במפגש בין המאבטח לבין האזרח.
במישור הסעד נקבע כי בתי החולים יאפשרו הכנסת מזון, לרבות חמץ, לשטחיהם בתקופת חג הפסח תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים. בשים לב להיערכות הנדרשת לכך במתכונת פעולתם של בתי החולים וכן בהתחשב באתגרים הפוקדים את המדינה בעת הנוכחית בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוחלט לתת לבתי החולים, למשרד הבריאות ולרבנות הראשית פרק זמן של 10 חודשים להיערך למציאת פתרון שיהלום את הקביעות בפסק הדין. בכל הנוגע למאבטחי בתי החולים, נפסק כי אלה יימנעו מנקיטת צעדים כלשהם לאכיפת נושא הכשרות בפסח, לרבות בדרך של הערות לבאי בתי החולים בנושאי מזון וכשרותו.
בדעת המיעוט, מפי השופט הנדל, נקבע כי עסקינן בקונפליקט חברתי המצריך פתרון חברתי. לא מדובר בהתנגשות בין זכויות המחייבת הכרעה לטובת צד אחד, אלא במקרה שבו לכל הצדדים יש זכויות בחברה דמוקרטית, וכי ראוי לאפשר לצדדים להגיע להסדר כזה ללא הכרעה שיפוטית של הסכסוך. לפיכך נקבע כי נכון יהיה להורות על מחיקת העתירות, תוך מתן הוראה שאם עד לסוף שנת 2021 לא יגיעו הצדדים להסדר מוסכם, ניתן יהיה להגיש עתירה חדשה.
חדשות תל אביב יפו והסביבה - יום יום תל אביב
